לרוב, התדרדרות קוגניטיבית אינה מתרחשת מהיום למחר. המבחן מאפשר לבדוק ולשקף עד כמה חמור מצבו של הנבדק או הנבדקת ומסייע לקבוע האם מדובר במצב של תשישות נפש. לצורך קביעת הציון מתבקש הנבחן לענות על שאלות שונות או לבצע משימות הדורשות זיכרון, יכולת לחזור על מילים ומשפטים, יכולת חישוב, מודעות לזמן ולמקום, יכולת כתיבה, יכולת העתקה של צורות ועוד.
מי מורשה לערוך את המבחן?
בשל ההקשר התפקודי, הרגשי והמנטלי, ישנה חשיבות מרובה לזהות עורך המבחן ומי שמורשה לערוך אותו הוא רופא פסיכיאטר. גם רופא בעל מומחיות בפסיכולוגיה של הזקנה (פסיכוגריאטריה) מורשה לערוך מבחן זה. אנו נתקלים במצבים בהם בדיקה לקויה על ידי אדם שאינו מומחה משפיעה על תוצאותיו של המבחן.
כיצד שוללים השפעות זרות במהלך מבחן מיני מנטל?
ידוע כי ירידה קוגניטיבית או חוסר יכולת לגלות שיפוט הגיוני למצבים נתונים אינם רק תוצאה של אלצהיימר או שיטיון. על מנת לשלול השפעות זרות במהלך מבחן מיני מנטל יש לוודא כי לא קיימים גורמים שונים ברקע. לדוגמא, צריך לבדוק שבזמן המבחן לא קיימת השפעה של תרופות הפוגעות בחשיבה הצלולה, יש לבדוק שלא קיימת השפעה זמנית של מחלות חולפות וכמובן לוודא כי המבחן נערך ללא שימוש בחומרים משכרים או פסיכואקטיביים. עדיף כי המבחן יתבצע כאשר הנבדק או הנבדקת אינם עייפים ומוטב בשעות הבוקר.
איך נקבע הציון במבחן?
הציון הכולל במבחן מתבסס על הגדרת של מספר נקודות מסוים וקבוע לכל סוג של מטלה. לדוגמא, מי שאיננו יודע לומר מהו התאריך יקבל ציון יותר נמוך ב-5 נקודות ממי שיודע לענות על שאלה זו. היכולת לבצע פעולה שהוסברה בצורה מילולית מסוימת תעניק לנבדק 3 נקודות וביצוען של משימות פשוטות מעניקות נקודה אחת.
משמעות הציון במבחן
במבחן לא קיים ציון "טוב" או ציון "לא טוב" אלא טווחים של ציונים שמגדיר האם האדם סובל ממחלה מנטלית או מירידה קוגניטיבית, אם לאו. יתר על כן, הציון יכול להגדיר במידה מסוימת את רמת החומרה של הפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי והאם חולה האלצהיימר נמצא בשלבים מוקדמים או מתקדמים של המחלה.
הערכת ניקוד של 7-9 נקודות משמעותה כי הנבדק סובל מדמנציה או אלצהיימר ומירידה קוגניטיבית. ככל שהציון נמוך יותר, כך אפשר להעריך שהמחלה מתקדמת יותר (ציון 0 הנמוך ביותר האפשרי).
הערכת ניקוד של 9-12 נקודות מעידה על כך שככל הנראה קיימת מחלה אורגנית. 
הערכת ניקוד של 13-19 נקודות מעידה על דכאון עם הפרעות קוגניטיביות או על דמנציה.
הערכת ניקוד של 20-25 נקודות מעידה על דכאון ללא סיבוכים או על תחילתה של דמנציה.
25 נקודות ומעלה יעידו על נבדק במצב נורמאלי עם היתכנות להפרעת אישיות או על פסיכוזה פונקציונאלית.
ומעל 27 נקודות כבר יחשב תקין לחלוטין.
חשוב לציין כי בקביעת הציון ישנה התייחסות לגיל של הנבדק וכן לרמת השכלה. לדוגמא, ציון שעבור ילד מעיד על ירידה קוגניטיבית קלה לעומת הנורמה, עשוי להיות תקין כאשר מדובר בקשיש בגיל מתקדם. בהתאם לציון ניתן לקבוע האם יש צורך במעקב רפואי, האם הנבדק זקוק להשגחה צמודה, האם הוא זקוק לשהות במוסד סיעודי או במחלקה לתשושי נפש או האם נדרש טיפול תרופתי.
המבחן אינו חזות הכל
מבחן מיני מנטל הוא כלי יעיל ומהיר בידי הרופאים כדי לסנן ולאבחן ירידה קוגניטיבית, אך אינו הכלי היחיד לאבחון אלצהיימר או דמנציה. לצידו יעשו הרופאים שימוש בהיסטוריה הרפואית, יבדקו תסמינים שונים, יבצעו בדיקה רפואית ולעיתים ידרשו לבדיקות אובייקטיביות אחרות כגון סריקות וצילומי מוח.
מיצוי זכויות לנבדקים
נציין כי לציון המיני מנטל ישנה חשיבות רבה במיצוי זכויותיו של הנבדק. כך לדוגמה מי שציונו במבחן נמצא נמוך יכול להיות מוגדר כחולה דמנציה או אלצהיימר הזכאי לזכויות רבות השמורות לחולים סיעודיים, וזאת אף אם מבחינה פיזית אין לו כל קושי בביצוע פעולות.
בין זכויות אלה – זכאות לעובד זר סיעודי, זכאות לגמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי וכן זכאות לתגמולי סיעוד מחברות הביטוח.
נציין כי בתביעות סיעוד מכוח הביטוח הפרטי או מכוח ביטוח סיעודי קבוצתי של קופות החולים ישנה חשיבות רבה לתוצאות מבחן המיני מנטל שכן בנסיבות שונות יכול המבחן להחליף את דרישות הפוליסות בעניין אי יכולת ביצוע פעולות יומיומיות שונות ולייתר את הצורך במבחן תלות ADL.
עוד נוסיף כי כאשר נקבעת זכאות למבוטח לביטוח סיעודי בשל היותו תשוש נפש, יתכן כי יבקש נציג חברת הביטוח להגיע ולהתרשם מהמבוטח וכן להוסיף מספר שאלות מעבר לאלה הנשאלות במבחן המיני מנטל. לדוגמה: שאלות הקשורות לכושר השיפוט של המבוטח תוך הצגת סיטואציות אפשריות ובדיקת דרך הפעולה של המבוטח.