העסקת עובד זר בסיעוד אינה מערכת יחסי עבודה רגילה. עובד זר המועסק בסיעוד נכנס לביתו של המטופל, לעיתים קרובות מעניק לו טיפול אינטימי, בא במגע עמו משך 24 שעות ביממה ומצריך מידת אמון וקרבה מיוחדים. לכן אין פלא שמעסיקים סיעודיים רבים מבקשים לעצמם את הזכות הבסיסית והמינימאלית של בחירת העובד אשר מידיו הם יקבלו את הטיפול האינטימי, עליו יוכלו לסמוך ועמו יצרו תקשורת מייטיבה.
למרבה הצער, בשלב זה יתקלו רבים מהם בקשיים במציאת עובד, קושי בהשארתו בעבודה ותחלופה גבוהה של עובדים. אף כאשר נמצא העובד המתאים, יתקלו מעסיקים סיעודיים רבים בקושי רב בהארכת אשרתו בשל החוק הנוהג בישראל. על האפשרויות העומדות בפניכם, ומה ניתן לעשות במקרה שיש צורך בהארכת ויזה לעובד זר סיעודי, במאמר שלפניכם.
עובדים זרים בסיעוד מגיעים לארץ לתקופה של עד 63 חודשים. במהלכם הם רשאים לעבוד אצל מטופלים סיעודיים בלבד ולהחליף את המטופלים בהתאם לתנאים הקבועים בחוק הכניסה לישראל ובתקנות.
לאחר התקופה הזו על העובד הזר לעזוב את הארץ ולשכת הסיעוד לא מורשית עוד לתווך בינו ובין מטופל סיעודי חדש.
אך החיים מזמנים סיטואציות שונות ופעמים רבות קורה שמטופל סיעודי מקבל לעבודה עובד אשר פרק הזמן לשהייתו בישראל תם. הסיבות יכולות להיות רבות ומגוונות:
- העובדים הוותיקים מתקשרים טוב יותר בשפה העברית ומורגלים יותר בעבודה הסיעודית;
- המשפחה עשתה ניסיונות השמה אך לא איתרה עובד אחר;
- המטופל הסיעודי מעוניין בעובד הספציפי הזה מתוך היכרות מוקדמת איתו.
- לעיתים ישנם מטופלים סיעודיים אשר הטיפול בהם קשה במיוחד ורק עובד אשר יודע כי אין בידיו הרבה ברירות יסכים להישאר ולטפל בו;
- לעיתים הסדרת מעמדו של העובד ארכה זמן מכל מיני סיבות, ורק לאחר שנוצר קשר טיפול בל ינותק התגלה הקושי בהארכת הויזה לעובד הסיעודי.
לשם כך בדיוק נוצרה ועדת חריגים לעובדים זרים סיעודיים הנקראת הוועדה הבינמשרדית – הומניטארית בסיעוד.
מי יכול להגיש בקשה להארכת ויזה לעובד זר סיעודי?
רק מי שיש בידו היתר להעסקת עובד זר יכול להגיש בקשה.
למידע בעניין הוצאת היתר העסקה – לחץ על הקישור הזה.
כמו כן, טרם ההגשה יש לוודא שלעובד הזר לא הוגשה ואושרה בקשה דומה לוועדה בעבר.
פרט לשני אלה ישקלו שלל קריטריונים נוספים בשאלה האם בכלל להעביר את הבקשה ההומניטארית לוועדה וביניהם:
- התמדת העובד הזר אצל מעסיקים קודמים.
- אחוזי הנכות של המטופל ומידת מורכבות הטיפול בו.
- גילו של המטופל וסיבת נכותו.
- פרק הזמן בו שוהה העובד בישראל.
- פרק הזמן שחלף מאז סיום עבודתו אצל המעסיק הקודם.
- בנוסף ישקלו סמננים המצביעים על האם מתכוון העובד להשתקע בישראל בהמשך.
אף לאחר שהועברה הבקשה לוועדה, כלל לא בטוח שהיא תאושר והוועדה תבחן את כלל הנסיבות ההומניטאריות, את הקפדת העובד על הוראות החוק וכל נסיבה נוספת שתמצא לנכון. בשל חשיבות העניין ורגישותו, בשל מורכבות הנוהל ומיעוט הבקשות המאושרות מכוחו ומאחר שעבור מטופלים מסויימים הקשר עם העובד המטפל בהם הוא קשר מאריך חיים ממש, אנו ממליצים שלא לפנות לוועדה מבלי להסתייע בעו"ד המתמחה בבקשות הומניטאריות להארכת ויזה לעובד סיעודי בישראל.
מה יש לצרף לבקשה להארכת ויזה לעובד זר?
פרט לטפסי הבקשה יש לצרף:
- מכתב הסבר המפרט את הנסיבות ההומניטאריות ואת הקשר בין המטפל למטופל.
- חוות דעת אודות הטעמים ההומניטאריים המיוחדים חתומה על ידי עובד סוציאלי, רופא מוסמך או אח מוסמך.
- מכתב בחתימת הרופא המטפל במטופל הסיעודי, המפרט את ההיסטוריה הרפואית של המטופל ואת מצבו הרפואי והתפקודי העדכני.
- צו מינוי אפוטרופוס מקורי או העתק נאמן למקור במקרים המתאימים.
- טופס ויתור על סודיות.
- יש לצרף תצהיר העובד הזר אשר נחתם בפני עו"ד, בשפה המובנת לו.
לאור שלל הדרישות נמליץ לפנות לעו"ד המתמחה בבקשות הומניטאריות ואשר יכול להנחותכם באשר למסמכים הנדרשים, לאמת את חתימתו של העובד הסיעודי וכן להפנותכם לגורמי המקצוע אשר עומדים בדרישות ובקריטריונים שמצוינים בנוהל.
מהם סיכויי ההצלחה של הבקשה להארכת ויזה?
אנו רואים לאור שלל הקריטריונים שפורטו שהסיכויים שבקשה להארכת ויזה לעובד זר תתקבל במקרים חריגים ביותר, וכי במרבית המקרים תדחנה הבקשות אף מבלי שהגיעו לוועדה ומבלי שנדונו הטעמים ההומניטאריים.
על מנת להגדיל את סיכויי ההצלחה אנו ממליצים להיעזר בעורך דין סיעוד אשר מכיר היטב את נוהל הוועדה ואת דרישותיו וכן יכול להפנותכם למומחים הרלוונטיים אשר אישוריהם נדרשים לקבלת הבקשה.
מה עושים במקרה שנדחתה הבקשה להארכת הויזה?
נדחתה בקשתכם? אנו ממליצים שלא להרים ידיים!
הקשר הטיפולי בין מטופל למטפל המכיר אותו, מבין את צרכיו הרפואיים, מכיר את סדר יומו, מסוגל לספק לו את צרכיו הבסיסיים, הטיפוליים והרגשיים הוא יקר מפז ויכול להיות בדיוק הגורם המאריך והמייטיב את חייו של המטופל הסיעודי. מתן אפשרות למטופל להמשיך ולקבל סיעוד מידיו של עובד זר עליו הוא סומך ואותו הוא מכיר, מסייע במידה רבה לשמור על כבודו של המטופל זאת בפרט במצב בו הוא נזקק לטיפול אינטימי מידי המטפל.
בשל כך, ומאחר שפעמים רבות קניית זמן היא קריטית ביותר עבור משפחתו של המטופל ועבור המטופל עצמו אנו ממליצים שלא לזנוח את הבקשה להארכת ויזה לעובד זר סיעודי.
מרגע קבלת מכתב דחייה ישנם 30 יום להגשת ערר מנומק לבית הדין לעררים.
לפיכך, בין שאת הפניה הראשונית עשיתם באמצעות עורך דין ובין שפניתם באופן עצמאי אנו ממליצים במקרה של דחייה לגשת לעורך דין המתמחה בניהול עררים בבית הדין לעררים אשר יגיש עבורכם ערר וישפר משמעותית את סיכויי קבלת הערר והארכת האשרה.
לאור ריבוי התנאים והדרישות בנוהל, נמליץ לבחור בעורך דין המתמחה בבקשות הומניטאריות בעל ניסיון בבקשות כאלה, אשר ידע לתת לכם פתרונות משפטיים ושירותים תומכים, נוסף על הגשת ההליך המשפטי.
לסיכום
בקשה להארכת ויזה לעובד סיעודי מטעמים הומניטאריים מביאה לידי ביטוי את הסבל העצום בו מצוי מטופל סיעודי, ואת החסדים הבודדים הניתנים לו בשגרת יומו, וביניהם בחירת האדם שיטפל בו.
ואולם עם הזמן הפכה הגשת הבקשה למסובכת ולכזו הדורשת יותר ויותר הבנה משפטית, זאת בין היתר בדרישת מסמכים מיוחדים ובהצגת דרישות רבות לאישורה של הבקשה.
אך על אף הצמצום באישור הבקשות יש הרבה מה לעשות על מנת להקל ולו במעט על חייו של המטופל הסיעודי, ולאפשר לו חיים בכבוד, בביטחון אישי ותוך בחירה של בן לווייתו.
על אף שכל אדם הוא עולם ומלואו ובוודאי לבני משפחתו הסועדים אותו, הוועדה הבינמשרדית בוחנת אלפי בקשות דומות. לכן נמליץ על פניה לבעלי המקצוע הרלוונטיים אשר ידעו לפרט באופן מייטבי את הנסיבות המיוחדות שבגינן חשוב והכרחי להמשך חייו של החולה הסיעודי כי וועדת החריגים תאשר את בקשתו ותאריך את הויזה של העובד הזר.
למידע נוסף ולתיאום פגישת ייעוץ עם עו"ד המתמחה בבקשות הומניטאריות, כנסו והשאירו פרטים ליצירת קשר.