פגיעה קוגניטיבית אצל ילדים סיעודיים תשושי נפש
הורים רבים מתמודדים עם הצורך להשגיח על ילדיהם 24 שעות ביממה כתוצאה מפגיעה קוגניטיבית המשפיעה על יכולתם לבצע את פעולות היום יום (ADL).
פעולות כגון כגון: הליכה, הלבשה, רחצה, אכילה, מעבר משכיבה לישיבה או מישיבה לעמידה ואי שליטה על סוגר השתן או הצואה.
הורים לילדים במצב סיעודי נדרשים להשקיע זמן וכסף רב על מנת להמשיך ולטפל בצרכים הרבים של ילדם.
מאמר זה נועד לפרט ולהדגיש כי בנוסף לזכויות הקיימות במוסד לביטוח לאומי בתחום "ילד נכה" יש מקור נוסף שחשוב להכיר:
פוליסת סיעוד יכולה לספק מענה לעומס הכלכלי ולאפשר הקלה להורים לילדים במצב סיעודי בהתמודדותם עם שגרת החיים.
מהי פגיעה קוגניטיבית אצל תשישות נפש
רבים נוטים לחשוב שמדובר במחלת נפש אך האמת שמדובר בהגדרה של פגיעה קוגניטיבית.
הפגיעה הקוגניטיבית מיוחסת לעיתים לדור הגיל השלישי, בשל מצב דמנטי כגון אלצהיימר אך מדובר בטעות תפיסתית.
פגיעה קוגניטיבית יכולה להיגרם לא רק אצל מבוגרים. פגיעה קוגניטיבית יכולה להיות תוצאה מתאונה או שימוש מופרז בסמים ואלכוהול ואף ממחלות שונות שיכולות להופיע אצל צעירים וילדים.
בפגיעה קוגניטיבית ניתן לזהות ירידה בזיכרון, בהתמצאות במקום ובזמן, קשיים בקבלת החלטות ושיפוט לקוי.
תשישות נפש מוגדרת בפוליסות הסיעוד כדלקמן:
"פגיעה בפעילותו הקוגניטיבית של המבוטח וירידה ביכולתו האינטלקטואלית,
הכוללת ליקוי בתובנה ובשיפוט, ירידה בזיכרון לטווח ארוך ו/או קצר וחוסר התמצאות במקום ובזמן הדורשים השגחה במרבית שעות היממה על פי קביעת רופא מומחה בתחום,
שסיבתה במצב בריאותי כגון: אלצהיימר, או בצורות דמנטיות שונות."
פגיעה קוגניטיבית הדורשת השגחה בהחלט יכולה להיחשב גם כפגיעה ביכולת התפקודית לצורך ביצוע פעולות היום יום (ADL).
בדיקה קוגניטיבית נערכת לרוב באמצעות מבחן מיני מנטל על ידי שאלון קצר.
בסיום המבדק מתקבלת תוצאה שנעה בין 0 לציון המרבי של 30. רוב המומחים מגדירים כי ציון נמוך מ-24 מראה על פגיעה מסוימת בתפקוד המוח.
אילו ילדים זכאים לתגמולי ביטוח סיעוד
הורים רבים שפונים לממש את זכויות ילדיהם מפוליסת הסיעוד נבדקים בעיקר על בסיס יכולת התפקוד הפיזית של הילד לצורך ביצוע פעילויות היום יום (ADL) וזאת לעיתים מבלי שלוקחים בחשבון את המסוגלות הקוגניטיבית של הילד.
בשל כך תביעות של הורים רבים נדחות ללא הצדקה.
ילדים שלאחר גיל 3 זקוקים להשגחה לצורך ביצוע שלוש מתוך שש הפעולות היום יום (ADL) המוגדרות בפוליסה זכאים לתשלום מפוליסת הסיעוד.
כך לדוגמא אם בעת רחצה הילד אינו מסוגל להבין את הסכנה של פתיחת ברז מים חמים על גופו.
אינו מבין את הצורך ללכת לשירותים ואינו שולט בסגור השתן או הצואה.
אינו מבין את הסכנה בשימוש בסכין והוא זקוק להשגחה לצורך ביצוע פעולת האכילה, הוא זקוק להשגחה על כן צריך להיות זכאי לתשלום מפוליסת הסיעוד.
מה צריך לעשות במצב של דחיית ההכרה במצב סיעודי
בשונה מהמוסד לביטוח לאומי אשר פועל מתוקף חוק מתוך מטרה סוציאלית, חברות הביטוח הינן גופים פרטיים שקיבלו רישיון מהמדינה למכור פוליסת סיעוד, אולם הן פועלות למטרת רווח.
בהתאם, במקרים רבים תביעות סיעוד שצריכות להיות משולמות, נדחות ללא הצדקה.
במקרים כאלה, יש לדרוש לקבל את מכתב הדחייה בכתב ולא להסתפק בשיחה טלפונית מטעם חברת הביטוח.
את טענות הדחייה מוטב לבחון בעזרת עו"ד המתמחה בתחום.
עו"ד כזה יוכל לאסוף את התיעוד הרפואי, את הערכות התפקוד מהביטוח הלאומי ויוכל להתייעץ עם המומחים הרפואיים המתאימים על מנת לבדוק את טענת הדחייה.
יש לדעת כי בהרבה מקרים, כבר לאחר פניה בתביעה לבית המשפט באמצעות עו"ד המתמחה בתחום.
חברות הביטוח משתכנעות שיש מקום לשלם את תגמולי הביטוח הסיעודי להורים אשר ילדיהם סיעודיים .